יום ראשון, 2 באוקטובר 2022

1,2,3 ניסינו... או ... אם לא יועיל - לא יזיק!

אני אוהבת לצחוק, ולכן נוהגת לשלב הומור גם ביצירות שאני מעצבת.

בבלוג שלי, אני אוהבת לספר את הסיפורים המעניינים, שמאחורי חלק מעבודותיי (ורק כאשר הלקוחות שלי, מאשרים לי לפרסם אותם).

והפעם אספר על איגרת ברכה, שיצרתי להנאתי מיד אחרי מערכת הבחירות השנייה.

כשהבנתי, שישועה וממשלה לא יצאו מכאן.

המצב היה די מתסכל. אולם, אז עדיין לא ידענו כולנו, לאיזה שיאים נגיע...

ומי היה מאמין, שנתגלגל למערכת בחירות חמישית?

אז הנה סיפורה של האיגרת:

החתמתי, המון חותמות של דמויות הזקנים המגניבים.  וצבעתי אותם להנאתי בצבעי מים, גזרתי ויצרתי סידרת איגרות משעשעת, מסוגים שונים.

חלקן בצורת מחברת, עם דף פנימי לכתיבת הברכה שהמוטיב אשר על כריכת האיגרת מופיע גם על הדף הפנימי שלה.

וחלק מהן שטוחות עם מנגנון שונה, שמייצב אותן בצורת פירמידה. ורק כאשר פותחים את האיגרת ומעמידים אותה כמשולש. ניתן לקרוא את הכותרת שלה.


חלק ממגוון האיגרות שיצרתי ביחד באותו היום.













החותמת הזאת, של שלושת הזקנים על הספסל, הזכירה לי את הבדיחות על הפרלמנט...

תוך כדי עבודה... הגיעה אלי ההארה...

ונתתי לאיגרת המסוימת הזאת את הכותרת: "נשב כאן, עד שתצביעו נכון!"

האיגרת במלוא תפארתה, נצבת כפירמידה, ולטקסט של המברכים יש מקום מוכן בתוך הקיפול.






















כאן המקום לרשום את הברכה המצורפת לאיגרת.

תמונת זום לחבורת הקשישים שבחזית האיגרת.






































צחקתי בליבי, חשבתי, שבין כל הסגרים, ימצא מי שירכוש אותה. ותהיה לו/לה, 

איגרת ברכה נוסטלגית מימים של 2 מערכות בחירות צפופות.

אולם, ככול שנוספו לנו מערכות בחירות חוזרות ונשנות, והסגרים כבר אינם אתנו יותר...

התייחדה עבורי, האיגרת הזאת יותר ויותר.

כשהגענו לבחירות החמישיות... חלחלה אצלי התובנה, שעד שלא יקנו אותה,

כנראה, שיגזרו עלינו מערכות בחירות נוספות!!!

בהתחלה בצחוק, ובקריצת עין...

ואחר כך, אמרתי, אולי יש בזה קצת אמת? ...ולו, קמצוץ קטנטן של אמת...

בשבת 10.9.22 התקיים אירוע חצרות אמנים על הר גילון

ואחד האתגרים שהצבתי לעצמי, היה למכור את האיגרת ויהי מה!

ולעצור את הסחרחורת הזאת של מערכות בחירות חוזרות ונשנות.

וכך עם הומור ובקריצת עין, הצעתי למבקרים הרבים שביקרו בסטודיו, לעשות מעשה, לקנות את האיגרת, ולשחרר את הקרמה שלה, ולעצור את סבבי הבחירות הנ"ל.

כולם צחקו, נהינו מהרעיון, התפעלו מהביצוע של האיגרת אבל... לא קנו אותה.

עד אשר הגיע האחד!

האחד, ששמע, התרשם התפעל ו... וויתר עליה... והלך.

אבל... 

אחרי עשר דקות, הוא חזר לסטודיו ע"מ לקנות אותה!

הוא ציין, שאינו מוכן לקחת על מצפונו, שבגלל, שהאיגרת עדיין לא נקנתה... נתגלגל לעוד מערכת בחירות נוספת.

 ואז, האחד והיחיד, יהודה ארבל, רכש את האיגרת!

רגע היסטורי - מעמד מכירת האיגרת!























עכשיו, יש בידיו איגרת יפה ומצחיקה, ולכולנו רק נותר לבדוק האם צדקתי.

וב-1 לנובמבר, כשתתקיים מערכת בחירות, נגלה שהיא באמת האחרונה ל-4 השנים הקרובות.

ימים יגידו....

 

ועל זה נאמר הפתגם: 

'אם לא יועיל לא יזיק'- ואם ימשכו בכ"ז, סבבי הבחירות שוב ושוב, לפחות תישאר ברשות יהודה, האיגרת הנחמודת הזאת.

ומה אתם מנחשים שיקרה? אשמח לתגובות, כאן למטה בסוף הבלוג.

תודה שקראתם עד הלום!

נעמה איגרת שאומרת


יום שבת, 16 בינואר 2021

סיפור על איגרת ברכה אחת שיצרתי... ועל געגועים לעולם הגדול...

 

תשמעו סיפור על איגרת ברכה אחת שיצרתי... ועל געגועים לעולם הגדול, העולם שנסגר לכולנו פתע פתאום.

היום גיליתי בסטודיו שלי איגרת ברכה "עתיקה", שהכנתי מנייר אריזה, אחרי ששבתי מטיול זוגי ברומא.

















ומעשה שהיה כך היה:

קפיצה ספונטנית לאירופה, לנצל ימי חופשה ממקום העבודה של בעלי, שיחיה, רגע לפני שמתחלפת השנה וימי החופשה יתבטלו להם...




עלינו על המטוס בסוף דצמבר 2018 וחזרנו לארץ ב3 לינואר 2019.

חשבנו לעצמנו, מה רע?

נחווה חוויית קור קלה, בררנו שלא ירד גשם ביעד וגם לא שלג והתלבשנו בהתאם!

חשבנו שאנחנו מקוריים, קלילים וממש ספונטניים. המלון ומיקומו-היה סבבה וממנו יצאנו לטיולי כוכב רגליים ברחבי רומא. העיר, שהייתה מקושטת ומוארת אחרי קריסמס ולפני ליל הסילבסטר - הייתה יפה מתמיד!

מה שלא זכרנו, שכל אירופה בחופשה ממש בתקופה זאת של השנה והמון נוצרים טובים מהיבשת, יקפצו לעיר שמשמשת מרכז קדוש לנצרות-אז זהו ש...פגשנו שם את כווווולם!

בכל אתר או אטרקציה שהגענו אליה בעיר, היו אלפי אנשים, עשרות אלפי אנשים, ה מ ו נ י ם !!!

וכך יצא שאי אפשר היה להתקרב וראות אותם, למרות שרכשנו מראש כרטיסים לקיצור תורים, גילינו שרובם עשו את אותו דבר בדיוק!


היות ונחתנו במוצ"ש הקדשנו את היום הראשון ברומא לשמוע את האפיפיור נושא דרשה חגיגית למאמיניו בכיכר סן פטרוס:

נטמענו בינות ההמונים וחיפשנו את האב הקדוש, קולו הדהד מסביב בעזרת מערכת הרמקולים, ודמותו לא התגלתה... רק בסוף גילינו אותו בצד ימין של התמונה, ליד הגמלון הימני, בקומה העליונה של הבניין .

הנה, כבוד האפיפיור, בצבעים טבעיים.


הקוליסאום:

מאחורינו, הקוליסאום ו"נחש" עבה של תיירים .


ניתן לראות את אלפי האנשים שעומדים בתור שנמשך שעות עד לכניסה למתחם עצמו.


















מזרקת טרווי:

מבט פנורמי על האתר.







וגם מבט כללי על קהל השותפים שלנו לחוויה...
















כן בסוף, הצלחנו לפלס דרכינו לשולי המזרקה  והנצחנו את המאמץ בסלפי כראוי למעמד.
















המדרגות הספרדיות:

מבט מחזית המדרגות הספרדיות, קצת מרחק לתפוס את כל הנוף האנושי...
















ובצילום תקריב של רמי למרגלות המדרגות...

















 מוזיאון הוותיקן והקפלה הסיסטינית:























הפנתיאון:





ועוד... ועוד...

בליל הסילבסטר החלטנו לעשות מעשה ולצאת לשטח, להתבולל בין המקומיים ולחוש את הריגושים, הזיקוקים ונשיקת החצות... 


נסענו במטרו עד ליעד....הייתה טראומה...












הגענו, בזמן לחגיגת זיקוקים של ממש.



















לקחנו הכול בקלות, נשבענו וקיימנו שלא נעמוד בתורים האינסופיים האלו, נהנינו מהזוגיות, מהאוכל הטעים ושרפנו את הקלוריות ברחובות העיר בצעידות ארוכות מאוד.

 




















הטיול היה מקסים וכמה מוזר כיום, לראות את התמונות הנ"ל, ממרחק של שנת הקורונה... משמים סגורים וריחוק חברתי לתמונות חו"ל אמיתי. מלאות ברבבות אנשים צפופים וחשופים, ללא שמירה על ריחוק חברתי ועטיית מסכות...

וכן, כן... איגרת הברכה שלי, שנוצרה מנייר האריזה שהבאתי מהטיול ההוא לרומא, נראית עכשיו ממש לא רלוונטית וכנראה שעוד זמן רב יעבור עד, שתמצא את האדם הנכון שירצה לרכוש אותה!


אז הינה תמונת תקריב של האיגרת.



















וזאת תמונה של הדף הפנימי של האיגרת, עליו תכתב הברכה האישית. ועליו מופיע עיטור במוטיב הנושא שבשער האיגרת.


אם נשארתם בבלוג, וקראתם את הפוסט עד סופו, אתם מוזמנים להשאיר תגובתכם כאן למטה, שאדע ששרדתם את הקורונה ואת הפוסט שלי כאחד!

תודה ולהתראות,

נעמה, איגרת שאומרת.




תגובות